לפני כ-250 שנה החל להאיר בעולם אור חדש; אור החסידות. הבעש"ט ותלמידיו הקימו את התנועה החסידית המופלאה, שחוללה מהפיכה עצומה בכל העולם היהודי. הודות לחסידות התרעננו חיי היהדות, התמלאו שמחה וחום, והיהודים החלו לראות את כל העולם שמסביבם בעיניים אחרות.
מהי, בעצם, החסידות? האם היא שיטה חדשה שפיתחו הבעש"ט ותלמידיו? חס ושלום! אין ביהדות מקום להמצאות ולחידושים מסוג זה. החסידות, בעיקרה, היתה קיימת מאז ומעולם, שכן היא פנימיות-התורה, נשמת-התורה. תמיד היו בישראל קבוצות ויחידים שעסקו בתורה זו. אלא שהם היו יחידי-סגולה ונזהרו שלא להפיץ את הדברים בציבור. כי טרם הגיעה לכך השעה. בדורו של הבעש"ט הגיע הזמן לגילוי פנימיות-התורה ולכן הוא גילה אותה ועשה ממנה דרך לרבים.
למה עכשיו?
אלא שיש לשאול כאן, איך ייתכן שהדורות הקודמים, שעמדו בדרגה גבוהה בהרבה מהדורות האחרונים, לא זכו לגילוי אור החסידות ודוקא הדורות האחרונים והנחותים זכו לכך?!
השיב על כך במשל רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חסידות חב"ד: משל לבן מלך שחלה והרופאים נילאו למצוא מזור למחלתו. יום אחד הגיע לארמון-המלוכה רופא גדול במיוחד ואמר, שיש בעולם יהלום נדיר ויקר מאוד, אשר האבקה שלו יכולה לרפא את בן המלך. מיד החלו הכול לחפש אחד היהלום, והנה נמצא, שהיהלום הזה משובץ ב...כתר המלך, והוא כל יופיו והדרו של הכתר. החלו השרים להתווכח, אם כדאי להשחית את כתר המלך למען הסיכוי שהבן יתרפא. התבלטו השרים והביאו את הדבר לפני המלך. אמר המלך: "נכון שהכתר יקר לי ביותר והוא כל כבוד המלכות והדרה, אך מה בצע לי בכל מלכותי אם בני לא יחיה. טלו איפוא את הכתר, טחנו את היהלום והשקו את הבן. ואף שיודע אנוכי שרוב היהלום יישפך ארצה, בכל זאת כדאי הדבר, כי אולי טיפה אחת תיכנס לפיו ותצילו".
בן המלך, בנמשל, הלא הוא עם ישראל. בדורות האחרונים העם היהודי חולה. הוא עובר תמורות קשות וניצב בפני אתגרים שטרם היו כמותם. החסידות היא תרופת הפלא, היא האבן היקרה של כתר המלך, שיש בכוחה להציל את העם. לכן נתגלו דוקא בדורות הללו, ובשפע רב, מעיינות תורת החסידות, כי רק באמצעותם יכולים היהודים לעמוד מול הקשיים ולהישאר דבוקים בתורה ובמצוות.
ואכן, ראינו ב-250 השנים האחרונות את כוחה האיתן של החסידות. היא שיקמה את העם שהלך והתפורר בתקופת הבעש"ט; היא עמדה נגד המיתקפות העזות של דור ההשכלה וההתבולות; היא לא נכנעה לשילטון הסובייטי העריץ; היא גברה על מוראות השואה; והיא גם זו שחוללה את תנועת התשובה המופלאה שמתפשטת ומתרחבת בימינו.
הכנה לגאולה
יש גם הסבר נוסף לגילוי אור החסידות דוקא בדורות האחרונים. מסופר, שהבעש"ט ערך פעם עליית נשמה והגיע עד היכלו של המשיח. שאלו הבעש"ט: "אימתי קאתי מר?"
(=מתי יבוא מר?), והשיבו המשיח: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". כלומר, שגילוי תורת החסידות הוא בבחינת הכנה לביאת המשיח.
בשנים עברו, כשהגאולה היתה עדיין רחוקה, לא היה הכרח בגילוי החסידות. אבל כשאנו נמצאים ב'עקבתא דמשיחא' וקרובים כל כך לגאולה, חייבים אנו ללמוד את מעיינות החסידות ולטעום באמצעותה מהשפע העילאי שיתגלה לעתיד-לבוא; שכן, כך אנו מכינים את עצמנו לקראת הגאולה.
ועל כן, בזמן הזה, לימוד תורת החסידות הוא חובה המוטלת על כל יהודי, ובאמצעותה ניתן להגיע בנקל לשלימות בעבודת הבורא, בלימוד התורה ובחיי תורה ומצוות מתוך שמחה וחיות. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
