מושגים נוספים בנושא
	לא מבינים
	מבשרי אחזה אלוקה
	הקב"ה ומימד הזמן
	להבין את הבורא
	אדם ולא אדם
	דרגות באלוקות
	ממלא כל עלמין, וסובב כל עלמין
	תוהו ותיקון
	משכן לקב"ה בעולם הזה
	ישראל מפרנסין לאביהם
	שמותיו של הקב"ה
	סוד שורש וסוד תוספת
	מהי קדושה

במקומות רבים בתורה (הן בתורה שבכתב, הן בתורה שבעל-פה ובמיוחד בספרי הקבלה, המוסר והחסידות) אנו מוצאים את התפיסה, שקיום העולם מותנה בקיום התורה והמצוות. השפע האלוקי - לכללות העולם ולכל אדם כפרט - בא ונובע כתוצאה ממעשינו בלימוד התורה ובקיום מצוותיה.

בתורת החסידות אנו מוצאים הבחנה בין שני סוגי שפע שניתן לקיום העולם. האחד אינו תלוי כלל במעשי האדם, והוא ניתן על-פי החוק שנקצב מעת הבריאה. שפע זה מכונה 'סוד שורש', לאמור: הוא שורש החיים של העולם, שאינו משתנה לעולם. הסוג השני של השפע האלוקי נקרא 'סוד תוספת', ופירושו: תוספת-חיים, יותר ממה שנקבע מראש לקיום העולם. סוג זה של שפע תלוי לחלוטין במעשי האדם, והוא ניתן בעקבות לימוד התורה, קיום המצוות ועבודת-ה' מתוך מסירות-נפש.

על משמעותה וערכה של ה'תוספת' הזאת אנו יכולים ללמוד מעצם העובדה, שצויינה לעיל, שקיום העולם תלוי בעבודת האדם. הרי ברור שהכוונה היא להשפעה שבבחינת 'תוספת', שהיא זו שתלויה במעשינו ובעבודתנו, ואף-על-פי-כן אנו מגדירים זאת כעניין קיומי עבור העולם. מכאן שה'תוספת' אינה בבחינת מותרות, אלא היא חיונית לעולם בכלל ולעם-ישראל בפרט.

רק לטובים

ניתן למנות שלושה הבדלים בולטים בין ההשפעה של 'סוד שורש' להשפעה של 'סוד תוספת'. האחד - ההשפעה שבבחינת 'שורש' היא מחיצוניות האור האלוקי, ואילו ההשפעה שבבחינת 'תוספת' באה מהפנימיות. ההבדל השני - השפעת 'שורש' היא מזערית ומוגבלת רק לעצם קיום הבריאה, ואילו מ'סוד תוספת' באה חיות מרובה הרבה יותר, שהיא הברכה והשפע האמיתיים. (אפשר לדמות זאת להבדל שבין מתן לחם ומים, החיוניים לעצם קיום הגוף, לבין אספקת בשר ויין, שמשמחים את הלב ומרחיבים את הדעת). ההבדל השלישי - ההשפעה של 'סוד שורש' היא בשווה לכול, לטובים ולרעים, שכן גם הרע נברא על-ידי הקב"ה וגם לו הוקצבה מנת חיים מסויימת; ואילו השפעת ה'תוספת', הואיל והיא מוענקת רק בתמורה למעשי האדם, זו ניתנת רק לטובים.

לאור זאת ברור, שהשפע האמיתי הוא זה שבבחינת 'תוספת', שהוא המביא את הברכה, השפע והשמחה לעולם, והוא המחזק את הטוב שבעולם. לכן יש צורך קיומי בעבודת האדם ובקיום התורה ומצוותיה, כדי לקבל חיות אלוקית זו. לולא זאת, גובר הרע בעולם וההשפעות מצטמצמות למינימום ההכרחי בלבד, דבר שמביא צרות ומצוקות. (חשוב לציין, שהכוונה היא גם לשפע רוחני של שמחה, עונג, חכמה וכו').

מעלת עם-ישראל

מבחינת עם-ישראל יש ל'סוד תוספת' חשיבות עליונה ביותר. כאשר ההשפעה באה מ'סוד שורש' בלבד, לא ניכרת בזה מעלתם של ישראל. מכאן נובעת הגלות, שבה ניתנת לאומות-העולם שליטה על עם-ישראל, במקום שיהיה מצב הפוך - שהאומות יכירו במעלת עם-ישראל ויסייעו לו למלא את תפקידו.

על כך נאמר: "השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל". המלה "שמים" בעניין זה רומזת לתורה, והפסוק אומר, שכאשר ההשקפה על העולם באה דרך ה"שמים", דרך התורה, התוצאה של זה היא - "וברך את עמך ישראל". כי רק כשהשפע האלוקי בא על-ידי התורה והמצוות, ניכרת מעלתם של ישראל והם מקבלים את הברכות הראויות להם.

זו החשיבות הרבה של לימוד התורה וקיום מצוותיה, שעל-ידן אנו זוכים לכך, שהשפע העיקרי לעולם יבוא מבחינת 'סוד תוספת'. ככל שגוברת השפעה זו, כן נדחק הרע שבעולם וגובר הטוב, וכן עולה מעמדו של עם-ישראל, והוא זוכה שהעולם כולו מסייע לו למלא את ייעודו.