התקופה שבה צמחה החסידות הייתה תקופה קשה מאד לעם היהודי, קשה מבחינה פיזית אך גם קשה מאד מן הבחינה הרוחנית. מבחינה פיזית – הייתה זו התקופה שלאחר גזירות ת"ח ות"ט הידועות, תקופת הצרות הקשות והאכזבות המרות ממשיחי השקר למיניהם. העם היהודי היה מדוכא מאד וחיפש באופן אנוש תקווה אמיתית, תקווה שלא תכזב.
מבחינה רוחנית הייתה קיימת בעם חלוקה קוטבית בלתי ניתנת לגישור. מצד אחד עמדו לומדי התורה וחכמי הדור ומן הצד השני עמדו המוני יהודים שבורותם הייתה מדהימה.
פער תהומי בין לומדי תורה לפשוטי העם
הפער בין שתי שכבות אלה היה כמעט בלתי-מוגבל. גדולתם של לומדי התורה, מצד אחד, הייתה עצומה. התמדה בלימוד במשך 18-16 שעות ביממה נחשבה כחזיון רגיל ונפרץ וצעירים רבים יכלו לצטט בעל-פה מסכתות רבות מן התלמוד וספרים רבים נוספים. מול גדלות ענקית זו של לומדי התורה הייתה גם בורותם של האנשים הפשוטים מדהימה ומפליאה בעוצמתה. רבים מאנשים אלה היו פשוט אנאלפבתים ובקושי ידעו למלמל כמה מילות תפילה. חלק לא קטן מהם אף לא ידע ולא הכיר את היסודות הפשוטים ביותר של היהדות.
מצב זה פער תהום עמוקה בין לומדי התורה לבין האנשים הפשוטים. יודעי-הספר פשוט לא הכירו בקיומם של האנשים הפשוטים. הם זלזלו בהם והתייחסו אליהם, למרבה הצער, ממש כאל פסולת-אדם.
האנשים הפשוטים, מצידם, קיבלו יחס זה כצודק והגון לגמרי. הם ידעו על בורותם ואף הצטערו עליה בכל ליבם. באופן טבעי חשו הדרת-כבוד עצומה כלפי לומדי התורה והרגישו את עצמם לצידם כאנשים שפלים וחסרי כל ערך.
מצב זה חילק את העם היהודי לשני חלקים מנוכרים זה לזה. התהום המפרידה ביניהם הלכה והעמיקה עם השנים, ובתקופת הבעש"ט הגיעו הדברים לידי כך, שעצם עובדת יהדותם של האנשים הפשוטים החלה לעמוד בספק. הם התרועעו יותר ויותר עם הגויים שמסביבם. הם החלו לחוש יותר ויותר שהם קרובים יותר אל אורחות חייהם של הגויים מאשר אל המעמד המתנשא של לומדי התורה.
אך לאמתו של דבר, גם בקרב לומדי התורה היה המצב בלתי שפיר כלל. במשך שנות הגלות הארוכות, בהעדר מנהיגות מרכזית מכוונת, השתבשו ערכי יסוד. רבים מלומדי התורה טבעו (תרתי משמע) בים התורה, תוך איבוד המשמעויות הפנימיות של היהדות. האמונה הטהורה, שמחה של מצווה, אהבת ישראל ועוד. התפילה הייתה לגוף חסר נשמה, קיום המצווה, גם אם היה דקדקני, היה לטורח, מבלי אהבה ושמחה. אפילו לימוד התורה, מרכז חייהם של אותם אנשים, חסר היה את חום נשמת היהדות.
ניתן לסכם ולומר, כי היהדות בכללותה עמדה בתהליך של התפוררות והידרדרות, אשר התנהל בשני כיוונים: מחד התנשאות של לומדי התורה ותהליך התנכרותם וקפיאתם, ומאידך דעיכת פשוטי העם והתרחקותם מהיהדות.
מהפכת הבעל-שם-טוב
את המהפך הגדול בשני תהליכי ההרס הללו, חולל הבעש"ט בהקמתה של תנועת החסידות. הבעל-שם-טוב הדגיש, לכל לראש את מעלתו של כל יהודי בהיותו בעל נשמה מופלאה ובן לעם סגולה. ידענותו, ודרך קיומו את המצוות, הם יתרונות לוואי גם אם הם חשובים והכרחיים. בדרך זו שידרה החסידות אל שני המעמדות בעם. הפשוטים, משפרים, ללא הכר את הדימוי העצמי, ושואבים, בהבטה פנימית-אמיתית זו, את תחושת השייכות ואת התקווה להתקדמות. לומדי התורה, שוב אינם יכולים להתנשא, שכן גם אם הם מצטיינים כידענים, הרי זה בבחינת ראשונים בין שווים.
מהפך זה של הבעש"ט, נמשך ומתרחב אף בעצם ימינו אלה. אלא שכיום אנו עדים להשלמת המהפך, בהצטרפות רוב הזרמים ביהדות הנאמנה לדרכו של הבעש"ט. חסידים ו'ליטאים', ספרדים ואשכנזים, עוסקים כיום בפעילות עניפה להפצת היהדות בכל מקום וזיכוי הרבים במצוות. אנו לא מוצאים כיום בתי כנסת נפרדים ל'למדנים' מזה ול'פשוטי העם' מזה. הכל מעורבבים יחד, מתפללים ביחד, לומדים ביחד, מקיימים מצוות ביחד - אהבת ישראל אמיתית! גם במישור השני, שבו עסקו גדולי החסידות בתקופה הראשונה, גיבוש החיים החברתיים והכלכליים של פשוטי העם היהודים, קבילה בדורנו מימד חסר תקדים. כולנו עדים למפעלי הצדקה של היהדות הנאמנה, מעניקים עזרה לכל נצרך, בלא הבדלי מעמדות והשתייכות חברתית-קהילתית.
מתי יבוא המשיח?
הבעש"ט סיפר כי נכנס פעם להיכלו של משיח ושאל "אימתי קאתי מר" (= מתי יבוא אדוני). השיבו: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". כלומר: לכשיפוצו מעיינות החסידות ותתפשט דרכה לא רק למחוזות החסידים, אלא "חוצה", אף למקומות שהם נמחוץ למחוזות החסידות.
תנועת חב"ד הינה הדומיננטית ביותר מבין חצרות החסידות, בפעילותה להפצת דרך החסידות ומשנתה לכל פינה בעולם. שליחיה הגיעו לכל פינה נידחת שיהודים נמצאים בה, כדי להפיח בה את גחלת היהדות ולהקים בה חיי יהדות תוססים. מוסדות קהילתיים, החל מבתי כנסת, גני ילדים, מוסדות חינוך ותורה ומפעלי עזרה וחסד יהודיים, הוקמו ע"י שליחי הרבי בכל מקום. בכך הושלם המהפך שחולל הבעש"ט הקדוש, וכולנו מצפים עתה להתגשמות הבטחתו של המשיח - שיבוא לאחר שיפוצו מעיינות החסידות. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
