מאמרים נוספים
	מתן 'מחצית השקל'
	מצוות חג הפורים
	לוח פורים
	תענית אסתר
	הכנות לפורים כמנהג חב"ד
	שואלים את הרב

תענית אסתר

י"ג באדר

צום 'תענית אסתר', על שם הצומות שצמו היהודים כדי לבטל את גזירת המן וכדי לנצח במלחמה מול אויביהם. התענית מסתיימת בלילה, עם צאת הכוכבים, אך אסור לאכול קודם קריאת המגילה.

פורים

י"ד באדר

קריאת המגילה

אחרי תפילת ערבית, קוראים בבית-הכנסת את מגילת אסתר מתוך מגילת קלף. חשוב להקשיב לכל מילה במגילה. נהוג להרעיש בעת הזכרת שמו של המן הרשע, כדי למחות את שמו. גם בבוקר פורים קוראים את המגילה. במקרא מגילה חייבות הנשים כאנשים, למרות שזוהי מצווה שהזמן גרמה, זאת משום שאף הן היו קשורות לאותו נס, ומכיוון שאסתר מילאה תפקיד מרכזי בהתרחשות זו.

משלוח-מנות

בפורים שולח איש לרעהו ואישה לרעותה משלוח מנות. על כל אדם להכין לפחות שני מיני מאכל. אפשר לשלוח לשכנים ולידידים. אבל היפה מכול הוא לשלוח לעולים חדשים, חולים, קשישים וסתם אנשים בודדים וגלמודים, כדי לשמח את ליבם.

מתנות לאביונים

מצווה על כל אחד ואחד לתת בפורים צדקה לשני עניים לפחות. אם אין בנמצא עניים - אפשר להסתפק בהפרשת הסכום למטרה זו, ולתיתו לעניים מיד כאשר יתאפשר הדבר. בפורים חל הכלל: "כל הפושט יד נותנים לו".

קריאת התורה

בתפילת שחרית קוראים בתורה, ספר שמות, פרשת בשלח (פרק י"ז) - "ויבוא עמלק".

תפילת "ועל הניסים"

בתפילות העמידה (שמונה-עשרה) שבליל ויום הפורים מוסיפים את תפילת "ועל הניסים" בברכת "מודים", וכן בברכת המזון שלאחר הארוחות.

משתה ושמחה

זו המצווה הבולטת בפורים. במשך יום הפורים (נהוג לעשות זאת אחר-הצהרים) עורכים סעודה גדולה עם בשר ויין ושמחים "עד דלא ידע". מצוות היום בשמחה ולכן שותים יין יותר מן הרגיל, אך באופן שלא לבוא לידי קלות ראש ח"ו ולא לידי זלזול במצווה כלשהי ח"ו.

איסור תענית והספד

בחג הפורים ובשושן פורים אין אומרים תחנון, וימים אלה אסורים בתענית והספד.

ממנהגי העם

הילדים נוהגים להתחפש בתחפושות שונות ומשונות, והרבה טעמים ורמזים ניתנו למנהג זה. המבוגרים מחלקים לילדים דמי-פורים.

מלאכה בפורים

ביום הפורים ראוי להימנע מעבודה. בשלחן-ערוך נפסק שאין לעשות מלאכה בפורים, אך מותר לקנות ולמכור ולכתוב. לצורך פורים מותר לעשות אפילו מלאכות גמורות.

שושן פורים

ט"ו באדר

מכיוון שהיהודים שהיו בשושן הבירה קיבלו גם את יום י"ד באדר כיום נקם באויביהם והם נחו וחגגו בט"ו באדר, נקבע שכל הערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן-נון, יחגגו את הפורים ביום ט"ו באדר. יש כמה וכמה ערים כאלה, והבולטת שביניהן היא ירושלים שבה נחוג הפורים, על כל מצוותיו, ביום ט"ו באדר. בשאר המקומות יום שושן פורים הוא מעין אסרו-חג.

כאשר 'שושן פורים' חל בשבת, קוראים קוראים את המגילה ביום ששי, גם בערים המוקפות חומה, ואילו את משלוח-המנות והסעודה עורכים ביום ראשון.

בשאר המקומות יום שושן פורים הוא מעין אסרו-חג.