אחד מחסידי רבי שמואל (המהר"ש) מליובאוויטש, שכיהן כרב באחת מעיירות הסביבה, הגיע אליו שנה אחת לראש-השנה. בשעת התקיעות שם החסיד לב שב'תרועה' תוקע הרבי ארבעים ושניים קולות ('טרומיטין'). העניין הפליאו והוא החליט להיכנס אל הרבי ולשאול לפשר הדבר.

כשנכנס לאחר החג ל'יחידות', שאל את שאלתו. אמר לו הרבי: "תמהני עליך שבשעת התקיעות אתה חושב מחשבות זרות".

התפלא הרב: "וכי אלה מחשבות זרות?!".

הסביר הרבי: "האם אתה חושב ש'מחשבות זרות' הן רק מחשבות של שטות והבל? גם כשחושבים מה שלא צריכים לחשוב, אפילו בענייני קדושה, הרי זה בבחינת מחשבות זרות".