חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י' בניסן התשפ"ד, 18/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

למרות הדאגות אנחנו אופטימיים

אנו שייכים לבעלי התקווה האופטימיים. אכן, המצב הקיים מדאיג. אמת, ארץ- ישראל נתונה עכשיו בסכנה. אמנם צריך לעשות הכול כדי לעצור את המהלכים המסוכנים, כי בינתיים עלול עוד יהודי לשלם בחייו בגללם. אבל בטוחים אנו שהסוף יהיה טוב.
מאמרים נוספים בנושא
מה קרה לה, לאהבת ארץ-ישראל?
"שטחים תמורת שלום" - שאלה מגמתית
הטיעון הצודק והמוסרי כנגד טענת ה"כיבוש"
התשובה שנתנה התורה לטענות הגויים
מהו באמת העימות הישראלי-ערבי?
האם מותר ליטול סיכונים ביטחוניים למען שלום?
מוטב ללמוד בדרך הקלה; למה להיכוות
הסמכות שנותנת ההלכה למומחי הביטחון
שוב 'מגעים', שוב טרור
למרות הדאגות אנחנו אופטימיים
גם בעבר היו פיגועים אבל בעבר נלחמו בהם
הנס הנמשך של קיומנו בארץ
יש יעד, יש מטרה

כל חודש שחולף מעלה בהדרגה את סף הדאגה והחששות בציבור הישראלי. מזמן כבר שכחו הכל את האופוריה ששטפה את האוויר בזמן החתימה ה'היסטורית' בין ראש ממשלת היהודים לבין רב-המרצחים האש"פי על מדשאות הבית הלבן. כל התחזיות הקודרות התאמתו זה מכבר. הכל כבר נוכחו שאין עם מי לדבר, שהתחייבות אינה התחייבות, ושהמחבלים אינם מתכוננים כלל לנטוש את הרובה והאקדח. תחת זאת הם שכללו את אמצעי הרצח שבידיהם לרקטות וטילים ולחגורות נפץ על מתניהם של מתאבדים, "טילים חיים".

אפילו מינויו של "ראש ממשלה" חדש ברשות הפלסטינית, לא רק שלא הביא רגיעה לשטח. מחבליו הביאו עלינו גל טרור חדש וכואב.

החששות והחרדות הפכו רבים וטובים לפסימיים. אנשים שבעבר הקרינו שמחה ואופטימיות, מתהלכים כיום כשמצחם חרוש קמטים ועיניהם אדומות מלילות של נדודי-שינה. הם רואים את הסכנות, מאבחנים את החולשה, והם דואגים וחרדים.

מה יהיה?

ואכן, בהחלט יש מקום לדאגה. הסכנות מוחשיות וברורות. ומדאיגה מכול היא העובדה, שהבעיה היא עמוקה יותר משלטון זה או אחר. יש כאן בעיה של חברה שהתנתקה ממקורותיה; חברה שחזון 'המדינה החילונית הדמוקרטית' דחה מפניו את חזון 'המדינה היהודית'; חברה נעדרת מנהיגות אמיתית; חברה דלת ערכים.

אם גם ה'ימין', ברובו הגדול, מתיירא להסתמך על התנ"ך בוויכוח עם אומות- העולם; אם איש מראשיו לא העז לקום ולהכריז שארץ-ישראל היא שלנו, מפני שניתנה לנו מאת בורא- העולם - קשה לתלות תקוות רבות ב'מהפך' שלטוני. ואכן, השלטון 'ימני' לא טיפל באינתיפאדה כראוי, והממשלה ה'ימנית' ביותר שהייתה לנו נגררה אף היא לנתיב שיחות ה'אוטונומיה'. הפיצול שחל ב'ימין', והדיבורים הרבים על הצטרפות פלג כזה או אחר לממשלה, רק ממחישים את מידת דבקותו בעקרונותיו.

לפסימיים יש אפוא על מה להסתמך. אולם יש בקירבנו גם אנשים אופטימיים. אכן הם רואים את המציאות במלוא חומרתה וסכנותיה, אך הם מאמינים שמעז ייצא מתוק. הם מלאי תקווה, שדווקא המפולת הנוכחית תפקח את עיני העם ותוליד מיפנה מהותי, עמוק, פנימי. דווקא לאחר שהדרך האחרת תקרוס ותתמוטט, יבינו רבים בציבור שדרוש כיוון אחר בחינוך, בהשקפת-העולם וממילא גם במדיניות.

יהיה טוב!

אנו שייכים לבעלי התקווה האופטימיים. אכן, המצב הקיים מדאיג. אמת, ארץ- ישראל נתונה עכשיו בסכנה. אמנם צריך לעשות הכול כדי לעצור את המהלכים המסוכנים, כי בינתיים עלול עוד יהודי לשלם בחייו בגללם. אבל בטוחים אנו שהסוף יהיה טוב.

מניין לנו הביטחון? מדבריו המפורשים של הרבי שליט"א. בימי מלחמת המפרץ, כאשר המוני בית-ישראל היו מודאגים וחרדים, אמר הרבי מילים ברורות: "אחרי השואה, לא תקום פעמיים צרה, לא מעין דיליה ולא מקצתיה. ואדרבה, יהיה אך טוב וחסד בטוב הנראה והנגלה לכל יהודי, ולכל בני-ישראל, בכל מקום שהם".

וחוץ מזה, הלוא הרבי בישר והודיע כי אנו עומדים ממש לקראת ביאת משיח-צדקנו. אם-כן, אף שבינתיים עדיין אנחנו סובלים, ודאי שהמשיח יבוא והטוב יבוא. וזו תהיה הישועה האמיתית!


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)