חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:25 זריחה: 6:05 כ"ב באב התש"פ, 12/8/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

צביון יהודי כערך יסוד

האם יכולה לבוא בחשבון אפשרות, שיום-השבתון הרישמי של המדינה היהודית יהיה יום ראשון? אפשר לספק כמה נימוקים טובים לרעיון כזה. זה טוב לקשרים הבין-לאומיים ולעסקי המסחר בין המדינות וכו'. אולם יש להניח, שרוב-רובו של הציבור בארץ ידחה רעיון זה על הסף.
מאמרים נוספים בנושא
צביון יהודי כערך יסוד
להיות יהודי ודמוקרט
נישואין וגירושין על-פי ההלכה
תלמידי-ישיבות וצה"ל
מעורבות רבנים בשאלות ''פוליטיות''
שיוויון לכל?
דמוקרטיה ויהדות
מה לרמטכ"ל בוועידת רבנים
מי מבטיח את הרוב היהודי
חב"ד וציונות

האם יום-השבתון הרישמי יכול להיות יום ראשון?

בחברה היהודית בארץ יש עכשיו ויכוח נוקב למדי על דמותה ואופייה של המדינה. מעבר לחילופי ההשמצות ולהתנגחויות האישיות, מתנהל פה מאבק אמיתי ורציני על צביונה של החברה הישראלית. האם תהיה זו מדינה "חילונית דמוקרטית", ככל העמים, או שלצד הדמוקרטיה, הקידמה והישגי הטכנולוגיה, תהיה זו גם מדינה יהודית.

הוויכוח הזה לא התחיל היום, ולא נראה שהוא עתיד לרדת מסדר-יומנו. אבל כדאי לחדד מעט את הדברים, כדי שלפחות יהיה ברור לנו על מה הוא, בעצם, מתנהל.

הסכמה לאומית

נציג שאלה היפותטית מעט: האם יכולה לבוא בחשבון אפשרות, שיום-השבתון הרישמי של המדינה היהודית יהיה יום ראשון? אפשר לספק כמה נימוקים טובים לרעיון כזה. זה טוב לקשרים הבין-לאומיים ולעסקי המסחר בין המדינות וכו'. אולם יש להניח, שרוב-רובו של הציבור בארץ ידחה רעיון זה על הסף.

באותה מידה אפשר לשאול למה ביום-הכיפורים עוצרת המדינה כולה את מהלכה. אין רדיו, טלוויזיה ועיתונים; אין אוטובוסים ומוניות; אין שום שירותים ציבוריים, למעט שירותים חיוניים ביותר. כמדומה, שדבר זה לא בא בעקבות לחץ כלשהו מצד איזושהי מפלגה דתית. הציבור הרחב מבין, שמדינה יהודית אינה יכולה לחלל בפרהסיה את היום הקדוש.

אפשר לסכם אפוא, שיש הסכמה לאומית רחבה, שמדינה זו צריכה להיות מדינה יהודית, בעלת צביון יהודי כלשהו. ברור לכולנו, שאם תהיה זו מדינה ככל העמים, היא תאבד את ייחודה, ובמידה מסויימת גם את הזכות המוסרית על עצם קיומה. השאלה היא, על איזה צביון יהודי מדובר ובאיזו מידה יש לשמור עליו מכוח החוק; אבל על עצם העיקרון שצריך להיות למדינה זו צביון יהודי - אין חולק.

חשוב להדגיש, שהדיון הוא על החיים הציבוריים ועל הצביון של הפרהסיה היהודית בארץ. אין שום כוונה להתערב בחייו הפרטיים של אזרח כלשהו, אלא במידה שהדברים נוגעים לרשות-הרבים. כשם שהכביש נועד לכול, כך גם הפרהסיה הציבורית היא של כל העם, וזכותו לקבוע את דמותה.

אנשים נפגעים

השמירה על כללים מינימליים של ציבוריות יהודית אינה אינטרס של ציבור דתי או מסורתי בלבד. היא אינטרס של העם כולו. חברה אחראית צריכה לעשות הכול כדי לשמור על ריקמה משותפת שתאפשר לכל חלקיה להזדהות איתה ולהיות שותפים לה. יש דברים שאפילו רוב אינו רשאי לעשות, שכן אין דבר מסוכן יותר לקיומה של חברה, מאשר תחושת ניכור וקיפוח מצד חלקים בתוכה.

יש בארץ ציבור גדול (גדול מאוד!) של יהודים, שחילול-שבת מצד גוף ציבורי או ממלכתי פוצע את נפשם. אי-אפשר לבוא ולומר להם: אל תיפגעו. עובדה שהם נפגעים ומתקוממים. יש מאות אלפי יהודים (ואולי אפילו רוב העם) שכשהם רואים חנות שמוכרת בלי בושה בשר חזיר או חמץ בפסח - הם מתחלחלים עד עמקי נשמתם. דבר כזה עומד בסתירה גמורה לצביון של מדינה יהודית, כפי שהיא נתפסת בעיניהם, ולכל המסורת היהודית בת אלפי השנים.

יש בארץ ציבור גדול שהיה רוצה לראות הרבה יותר יהדות בחיים הציבוריים, בחינוך, באירועים ממלכתיים, במעמדים רשמיים. הוא היה מצפה, שנציג העם היהודי יואיל להזכיר את שם-ה', להסתמך על התנ"ך, להפגין גאווה יהודית. הציבור הזה גם מאמין, שגישה כזאת תהיה מכובדת ואמיתית יותר, ותביא לעם כולו ברכה והצלחה. על זה נטוש המאבק!


   

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)