מאמרים נוספים בנושא
	סכסוך ישן-נושן
	אמונה שכבשה את העולם
	אמונה מול הפחדה
	"והקב"ה מצילנו מידם"
	לדור שלא ידע את השואה

ימי הצומות שקבעו הנביאים וחז"ל, לציון מאורעות קשים ומכאיבים בחיי עמנו, מנקזים אליהם גם את הסבל והייסורים שפקדו אותנו בדורות שלאחר מכן. עשרה בטבת נקבע בימינו כיום הקדיש הכללי, יום של זיכרון לקדושי השואה שיום מותם על קידוש השם לא נודע. ראוי היום הזה שישמש מוקד של חינוך ומחשבה על השואה.

תפקיד ההורים

כבר חלפו כשישים שנה מאז השואה. ניצולי התופת מתמעטים והולכים. הדור השלישי והרביעי כבר לא ספג בבית את תודעת השואה כחלק מהווי החיים הטבעי. הדור הזה, אם לא יינקטו אמצעים מיוחדים כדי להנחיל לו תודעה זו, לא יידע עליה. היא תהיה בעיניו חלק מהיסטוריה עמומה ורחוקה.

אי-אפשר לסמוך על מערכת החינוך שתוכל להנחיל את מורשת השואה. מערכת החינוך עמוסה מטלות, ונאלצת להקדיש קצת לכל דבר. לזה צריך להוסיף את הנטייה הטבעית של תלמידים ללמוד לצורך המבחן, ומיד אחר-כך לשכוח הכול.

את תודעת השואה יש להנחיל בעיקר על-ידי ספרות, עיתונות, תכניות בכלי-התקשורת, סרטים וכדומה. אלה האמצעים שמטמיעים מידע ומורשת בימינו. ודווקא כאן ניכרת התרחקות מהעיסוק בסוגיית השואה. אפילו בציבור הדתי והחרדי כותבים כיום פחות על השואה, ואולי גם זו תוצאה טבעית מהעובדה שקם דור חדש של כותבים, שלא חווה את אימי השואה כדור הסופרים הקודם.

חייבת להיות כאן התעוררות משותפת, הן מצד ההורים והמחנכים והן מצד היוצרים לסוגיהם. הורים צריכים לשאוף שילדיהם יקראו ספרות שואה המתאימה לגילם ולרמתם, והדרישה לחומר ספרותי כזה ודאי תעורר את הכותבים והמוציאים-לאור לספק את הספרים המתאימים ולהדפיס מהדורות חדשות של ספרות איכותית שנעלמה מהמדפים.

הגבורה היהודית

לציבור המאמין יש עניין מיוחד לטפח את מורשת הגבורה היהודית, בניגוד לעיוות שחל במושג הגבורה בעבר. גבורה איננה בהכרח מרד גיטו ורשה או עלילות הפרטיזנים, אף שגם הם רשמו פרק מזהיר בגבורה היהודית. גבורה לא פחותה מאלה היא היכולת של יהודי מאמין לשמור על צלם אנוש בעמקי השאול; לחסוך מלחמו הדל כדי לקיים מצווה; לסכן את חייו כדי להניח תפילין, להתפלל וללמוד תורה; לשיר "אני מאמין בביאת המשיח" גם בשערי המשרפות.

בשנים שחלפו מאז השואה הצטברו אין-ספור סיפורים כאלה, שכל אחד ואחד מהם משאיר אותך פעור-פה, נפעם ומשתומם. אתה רואה מולך יהודים מהשורה, לאו-דווקא רבנים או צדיקים, שמגלים פתאום עוצמות-רוח מופלאות כל-כך. יהודים שגם כאשר הגיעו לתהומות ההשפלה והשעבוד, זהרה בנפשם אמונה עזה, שגרמה להם לחוש חזקים ממרצחיהם וממשעבדיהם.

זו הסיבה שאנחנו, בגיליון 'שיחת השבוע', שמחים לקבל מהציבור סיפורים מסוג זה ולפרסמם ברבים. בדרך זו נחשפים עוד ועוד מעשי גבורה ומתגלים עוד ועוד סיפורי מופת, שצריכים להיות נר לרגלינו. הסיפורים האותנטיים הללו ממחישים לכולנו, ובמיוחד לדור הצעיר, את כוחה של האמונה היהודית, שהצליחה לגבור על הגדולים שבצורריה.

כך נהפכת דווקא השואה האיומה למקור של אמונה ועוז-רוח יהודי, לצד הזעקה שסיפורים מרטיטים אלה מעוררים בנו, זעקה אל הקב"ה כי ישים קץ לצרותינו וישלח לנו במהרה בימינו את משיח-צדקנו.