גיל העולם והתהוות החול
הנמצא בספרי לימוד המדע... על דבר קיום העולם כמה אלפי מיליונים שנה וכו', מבססים הם השערה זו כדלהלן:
כיון ש(בתנאים הקיימים היום: חום, לחץ האוויר, תנועות הרוחות, כמות החמרים השונים הנמצאים על פני האדמה וכו' וכו', הנה) דרוש לכל אמה גובה דהחול המתקבץ על שפת הנהר, מספר מסוים של שנים; וכיון שנמצאים הרים מחול זה עצמו שהם בגובה כמה מילים, הנה (אם תמצא לומר שגם הם נתקבצו מגרגירי חול, ועל ידי נהר כגון זה, והתנאים הנ"ל לא נשתנו במשך כל אלפי השנים, הרי) צריך לזה כך וכך שנים...
אבל כששואלים אצלם:
א. מאין נתהוו גרגירי החול...
ב. כמו שאפשר להיות שנתהוו גרגירי חול במישור הרי אפשר לומר שנתהוו ההרים בבת אחת...
ג. מנין להם שלפני חמשת אלפים שנה היו כל התנאים, דהמים והרוחות והנהר כו', ממש כמו שהם עכשיו...
אין בפיהם מענה.
(ממכתב חשון תשט"ז - אג"ק יב עמ' סא)
גיל העולם ומציאת מאובנים
שאלה
המדענים מביאים ראיה לגילו המופלג של העולם ממציאת מאובנים.
תשובה
א. לאור התנאים הבלתי נודעים אשר שררו בתקופה "הפרה-היסטורית", תנאי לחץ אטמוספרי, טמפרטורות, רדיו-אקטיביות, קטליזטורים בלתי ידועים... זאת אומרת תנאים שונים לחלוטין, מאלו הידועים בתהליכי הטבע הקצובים של היום - אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שדינוזאורים היו קיימים לפני 5722 שנה ונתאבנו במהפכות טבע אדירות במשך מספר שנים, ולא במשך מיליוני שנים. שכן אין בידינו אמצעי מדידה מתקבלים על הדעת, או קני מדה לחישובים באותם תנאים בלתי ידועים.
ב. גם אם נניח שמשך הזמן שנותנת התורה לגיל העולם, הנו קצר מדי בשביל תהליך ההתאבנות (אם כי איני רואה איך אפשר לקבוע זאת בוודאות), עדיין נוכל לקבל בקלות את האפשרות שאלוקים ברא מאובנים כתבניתם, עצמות או שלדים (מסבות הידועות לו), בדיוק כפי שיכול היה לברוא אורגניזמים חיים, אדם בשלמותו, ומוצרים מוגמרים כמו פחם, או יהלומים, ללא שום תהליך התפתחותי.
ומה שנוגע לשאלה אם נכון הדבר כבסעיף ב' דלעיל, לשם מה היה הקב"ה צריך לברוא מאובנים בכלל? התשובה פשוטה היא: אין אנו יכולים לדעת את הסיבה מדוע העדיף הקב"ה אופן כזה של בריאה על פני אופן אחר, ובכל תיאוריה של בריאה שנקבל, תמיד תישאר שאלה זו ללא מענה. השאלה - "למה לברוא מאובן"? אין לה יותר ערך מאשר השאלה "למה לברוא אטום"?
(ממכתב טבת תשכ"ב - נדפס באמונה ומדע עמ' 89. תרגום מאנגלית)
גיל העולם וקרני האור
שאלה
מבואר בספרי התוכנים, על דבר כוכבים שקרן האור משם צריך ללכת הרבה יותר מששת אלפים שנה עד שיגיע לארץ, ואיך יתאים זה עם גיל העולם על פי התורה?
תשובה
אפילו אם תמצי לומר שחשבון הנ"ל על דבר מרחק הכוכב אמיתי הוא (כי גם בזה יש חילוקי דעות בין התוכנים), אין מזה קושיא לתאריך הבריאה. שהרי כמו שנבראו הכוכבים נבראו גם כן קרני האור, וכמו שיכול השם יתברך לברוא כוכב שרק אז ואחר כך יתחיל להאיר, כן אפשרי שיברא הכוכב ביחד עם קרני האור היוצאים ממנו.
ובפרט על פי הנאמר בפרשה ראשונה שבתורתנו: ויהי בוקר יום אחד, ו"יהי מאורות" אך ביום הרביעי, היינו שהיתה מציאות אור בוקר קודם תליית המאורות ברקיע השמים.
(ממכתב סיון תשט"ז - אג"ק יג עמ' קלז)
תוצאות סותרות
בעלי המדע גופא סותרים איש לרעהו מן הקצה אל הקצה וכו' בחשבון זה.
לדוגמא:
החשבונות על יסוד (א) כמות המלח באוקיונוס, (ב) ערך הרדיום (או אורניום) ועופרת במקום המצאם יחד, (ג) הנראה בנרתיק השמש ופעולותיו...
(ממכתב מנחם אב תשי"ב - אג"ק ו עמ' רצו)
* * *
בטח ידוע לו אשר בשיטת ההתפתחות עצמה יש כמה סתירות. וכמו בנוגע לחשבון קיום כדור הארץ, לדוגמה: החשבון על פי כמות המלח שבים אוקינוס, החשבון על פי כמות הרדיום, העופרת והאורניום במקום מסוים, החשבון על פי מצב השמש עתה, החשבון על פי השרידים ושכבות האדמה במקומות שונים, זו על גבי זו - הנה תוצאות חשבונות אלו הן בניגוד בתכלית אחד לרעהו.
(ממכתב טבת תשי"ג - אג"ק ז עמ' קלו)
* * *
איך אפשר שתוצאות החקירה דמשך קיום העולם על פי המדע דתכונה, על פי המדע של חקר עתיקות (ארכיאולוגיה), על פי המדע דחקר מבנה כדור הארץ (גיאולוגיה) ועל פי המדע דרדיו - סותרות אחת לרעותה ומן הקצה אל הקצה...
ולדוגמא: מסקנא אחת, שאי אפשר להיות יותר מחצי בליון שנה, ומסקנא שניה שאי אפשר - פחות משני בליון שנה וכיוצא בהן...
(ממכתב חשון תשט"ז - אג"ק יב עמ' סא)
* * *
הוכחה עד כמה ספירת המדענים אינה מבוססת - המסקנות בזה במספר השנים של מדעים שונים (גיאולוגיה, תכונה, חקר פעולות רדיו ועוד), סותרות זו את זו.
ונלאו חוקרי המדעים למצוא תירוץ לסתירה זו...
(ממכתב אב תשי"ט - לקו"ש ו עמ' 316)
כיצד הועלו תיאוריות אלו?
שאלה
אם התאוריות המנסות להסביר את מוצא העולם וגילו רופפות כל כך, כיצד קרה שהן הועלו מלכתחילה?
תשובה
טבעו של האדם לחפש הסבר לכל הסובב אותו; וכל תאוריה, אף ה"מרחיקה עדותה", טובה מלא כלום, לפחות עד שנמצא הסבר טוב יותר.
יכול אדם לשאול: בהעדר תאוריה הגיונית אחרת, מדוע אינה מתקבלת על ידי מדענים אלה, פרשת הבריאה כפי שהיא כתובה בתורה?
גם לשאלה זו התשובה היא: הטבע האנושי. זוהי אמביציה אנושית טבעית להמציא ולהיות מקורי. קבלת האמור בתנ"ך שוללת ממנו את ההזדמנות לגלות בשטח זה את חריפותו האנליטית והאינדוקטיבית. לכן, המדען, המתעלם מן האמור בתנ"ך, צריך להמציא סבות "להצדקת" מעשהו זה, והוא מוצא מחסה בכך שהוא מדרג את האמור בתנ"ך ביחד עם מיתולוגיה עתיקה ופרימיטיבית וכדומה, מכיון שאינו יכול להתווכח נגדו על בסיס מדעי...
(ממכתב טבת תשכ"ב - נדפס באמונה ומדע עמ' 89. תרגום מאנגלית)
"בונה עולמות" - רוחניים
שאלה
האם יש לתרץ את הסתירה בין המדע לבין התורה בענין גיל העולם על פי מאמר רז"ל הידוע שהקב"ה היה בונה עולמות ומחריבן.
תשובה
פירוש מאמר רז"ל זה אינו כן, כי הכוונה לעולמות רוחניים, וכמו שכתב רבנו הזקן (מכתבי האריז"ל) בתורה אור פרשת שמות (נא, ד).
(ממכתב חשון תשט"ז - אג"ק יב עמ' סא)
"ששת ימים" - כפשוטו
שאלה
האם אפשר לפרש שכל יום מששת ימי בראשית אינו כ"ד שעות אלא תקופה ממושכת, וכך ניתן יהיה לתרץ את הסתירה בין המדע לבין התורה בענין גיל העולם.
תשובה
אי אפשר לקבל פשט זה (אף שאחדים מחוקרי ישראל במחילת כבודם טעו בזה), כי בזה תלוי ענין השבת, כי אחד משני הטעמים בשמירת שבת הוא, כי ששת ימים עשה וכו' וביום השביעי שבת וינפש, וזוהי ראיה פשוטה (נוסף על כמה ראיות והוכחות שיש על זה בתורת הנגלה והנסתר) אשר ששת ימים אלו הם כפשוטו ממש, וכמו שכותבים אנו בשטרות בשנה זו: שנת ה' אלפים ושבע מאות ושתים עשרה לבריאת העולם.
(ממכתב מנחם אב תשי"ב - אג"ק ו עמ' רצו)
* * *
אחד הטעמים למצות שביתה ביום השביעי בכל שבוע ושבוע הוא "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש". מזה מובן שששת ימי הבריאה הם ימים כפשוטם, ולא כאותם שרוצים לפרש שהכוונה לשש תקופות. וכן מוכח גם כן בכמה מקומות בדברי רז"ל, אשר ששת ימי בראשית היו ימים של כ"ד שעה כל אחד (ראה פרקי דרבי אליעזר פ"ג ואילך; מדרש רבה בראשית; סנהדרין לח, ב. ובכמה מקומות)...
בהסיפור על דבר הבריאה נתפרש גם כן סדר הבריאה, אותם הנבראים ביום שלישי, רביעי, חמישי וששי, היינו שהמינים נבראו כל אחד ואחד בפני עצמו. וכפשוטו של מקרא, אשר הארץ הוציאה צמחים דגים ותנינים עופות חיות ובהמות, ואחר כך נברא האדם, ולא שנתפתחו זה מזה...
(ממכתב טבת תשי"ג- אג"ק ז עמ' קלג)
* * *
...הנסיון לפרש את הפרשה הראשונה בתורה המדברת אודות בריאת העולם, בצורה כזו שישתמע כאילו המדובר בעידנים ולא בימים ממש...
פרשנות מעין זו לא רק שאין צורך בה, אלא שהיא פוגעת בעצם מצות השבת שהיא שקולה כנגד כל התורה כולה! ברגע שמפרשים את המלים "יום אחד" בניגוד לפשט, הרי כל רעיון השבת כיום השביעי, המופיע באותו הקשר, מאבד את משמעותו המקורית. כל עיקר שמירת השבת מבוסס על ההצהרה הברורה והחד משמעית בתורה: "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש" - ימים ולא תקופות.
(ממכתב הרבי - נדפס באמונה ומדע עמ' 44. תרגום מאנגלית)
* * *
מדהים הדבר שאלה שניסו לפרש את ששת ימי הבריאה במונחים של עידנים וכיוצא בזה, לא ראו כלל צורך להזכיר את הסתירה הקיימת בין פירוש מעין זה לבין הנוסח הקבוע של גט. ידוע היטב עד כמה מדקדקת ההלכה בענין גט. נוסח הגט מתחיל בקביעה חד משמעית של התאריך, המבוסס על זמן בריאת העולם (כלומר השנה הנוכחית היתה מופיעה כשנת חמשת אלפים שבע מאות שלושים ושלוש לבריאת העולם).
(ממכתב הרבי - נדפס באמונה ומדע עמ' 47. תרגום מאנגלית)
* * *
...לצערנו נמצאים פירושים כאלו גם בעוד ספרים, אבל מעקמים הם את הכתובים, מפני שבמחילת כבוד תורתם לא ידעו כדי צרכם ה"יסודות" עליהם נבנו השערות החוקרים השונים במדעים בהנוגע לתאריך הארץ. כי הידיעה והחקירה ביסודות אלו מוכיחה לשכל הבריא, שאינם אלא השערות, ורחוקים מודאיות, וכן הוא דעת בעלי המדע, וכמובא בספריהם הם. אף שמעלימים הספיקות שיש בהיסודות, בספרים הנלמדים בבתי ספר להמתחילים בזה.
ולמותר להאריך ולהעיר על הראיה הכי פשוטה שששת ימי בראשית ענינם - של כ"ד שעות, כיון ששמירת יום השבת לאחרי ששת ימי השבוע קשור בזה.
(ממכתב סיון תשט"ז - אג"ק יג עמ' קלז)
מכתבים נוספים בנושא זה ראה כאן. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
