חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:08 זריחה: 6:45 ט"ז בתשרי התש"פ, 15/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אחדות ישראל - המשותף לסוכות והימים הנוראים

עם חלוף הימים הנוראים של חודש תשרי, ראש השנה ויום הכיפורים, מתחיל "זמן שמחתנו" - חג הסוכות ו'שמחת תורה'. המכנה המשותף: אחדות ישראל. בהסתר ובגילוי.
שיחות נוספות לחג הסוכות
אחדות ישראל - המשותף לסוכות והימים הנוראים
מימים נוראים לימי שמחה
כשה'יבול' מוכן - יש שמחה
השמחה הפנימית של "חג האסיף"
האם ניתן לשמוח על פי ציווי?
למה מתנענעים בלימוד?
מעלתו של הלולב
שלוש סוכות ומשמעותן
כוחה של הסוכה
חיבוק של הקב"ה
בין סוכה שאולה ללולב שאול
אושפיזין - אורחים - בסוכה
מדוע האושפיזין באים דוקא בסוכות?
למה שמחים בשמחת בית-השואבה?
גבורתם של צעירים

בחג-הסוכות מתחילים ימי השמחה של חודש תשרי, לאחר אווירת היראה של ימי ראש-השנה ויום-הכיפורים. יש חפיפה עמוקה בין המועדים המנוגדים הללו: כל מה שיש בראש-השנה וביום-הכיפורים, יש בחג-הסוכות, וההבדל הוא, שדברים שהיו בימים הנוראים בבחינת "בכסה", כלומר, חבויים ומוסתרים (על-פי הפסוק: "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו"1), מתגלים לעין-כול בחג-הסוכות - "יום חגנו"2.

דבר זה בא לידי ביטוי באחד המוטיבים העיקריים של ראש-השנה ויום-הכיפורים - האחדות של כל עם-ישראל3. עניין זה קיים בימים הנוראים בהסתר ובהעלם, ואילו בחג-הסוכות הוא מופיע בצורה גלויה וברורה.

נקודה משותפת

בראש-השנה וביום-הכיפורים חושף כל יהודי את פנימיות נשמתו, את הנקודה היהודית העמוקה ששווה אצל כולם ומשותפת לכולם. כולם כאחד עומדים בראש-השנה ומכתירים עליהם את הקב"ה למלך; כולם כאחד מתעוררים ביום-הכיפורים לתשובה אמיתית, ומגלים את היותם יהודים מאמינים, אוהבי-ה'.

אולם אחדות זו, שבימים הנוראים, מתעלמת כביכול מן ההבדלים שקיימים במציאות בין יהודי ליהודי. היא חושפת את הנקודה הפנימית המשותפת לכל חלקי עם-ישראל, ומתרוממת מעל כל ההבדלים והחלוקות השונות.

לא מתעלמים

בחג-הסוכות אנו מגיעים לדרגה גבוהה יותר של אחדות, ובכך הוא מפתח ומגלה את האחדות הבסיסית של הימים הנוראים. אחת המצוות העיקריות של חג-הסוכות היא מצוות ארבעת המינים, שרומזת לכל סוגיו של עם-ישראל: בעלי תורה ומעשים טובים (אתרוג), בעלי תורה בלבד (לולב), בעלי מצוות ומעשים טובים בלבד (הדס), וכאלה שאין בהם לא תורה ולא מצוות (ערבה)4.

כאן, לא זו בלבד שאין אנו מתעלמים מן ההבדלים שבין יהודי לרעהו, אנו אף מייצגים במפורש את כל הסוגים שקיימים בעם. אין אנו נרתעים מלהתייחס ל'ערבה' כמות שהיא - כזו שאין בה לא טעם ולא ריח. ולמרות כל ההבדלים הללו אנו מבטאים את האחדות, כמאמר המדרש: "יוקשרו כולם אגודה אחת"4.

מאוחדים כל השנה

זו דרגה גבוהה יותר של אחדות. קל יותר להגיע לאחדות כאשר מתעלים מעל ההבדלים שבין איש לרעהו ומתרכזים בנקודה הפנימית והמשותפת, אבל לחוש את האחדות גם כאשר ההבדלים והחלוקות עומדים בתוקפם - זו דרגה גבוהה יותר.

בכך מגלה חג-הסוכות, כי האחדות שהחלה בימים הנוראים הינה אמיתית ונצחית, שנשמרת גם כאשר חוזרים ומרגישים את ההבדלים האישיים. אחדות זו מלווה אותנו במשך השנה כולה ומעניקה את הכוח להישאר מלוכדים למרות כל ההבדלים והחלוקות.

(מתוך הספר 'שלחן-שבת', מעובד על-פי ליקוטי-שיחות כרך ד, עמ' 1159, מאת הרבי מליובאוויטש)

-------------------

1) תהלים פא,ד.

2) ראה לקוטי תורה נצבים מח,סע"ב.

3) ראה לקוטי תורה ר"פ נצבים.

4) ויקרא רבה פ"ל,יב.


 
   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)