תשובות לשאלות נוספות בנושא זה
	מניין הביטחון?
	הרבי הבטיח והשנים חולפות
	האם לא די להאמין?
	מי מפחד ממשיחיות?
	דחיקת הקץ
	חישובי קיצים
	חישובי קיצים אצל גדולי ישראל
	מלחמת גוג ומגוג
	המשיח בא בהיסח-הדעת
	סימנים טובים?
	דור שכולו זכאי
	דווקא אנחנו
	אובדים ונידחים

ירידת הדורות - זהו מושג מקובל ביהדות. היה דור האבות, דור נעלה ביותר. אחר-כך בא דור המדבר, שהוא במדרגה נמוכה יותר, אך עדיין הוא מכונה 'דור דעה'. אחר-כך הייתה תקופת הנביאים, שנסתיימה לקראת החורבן. אחריה היו התנאים, שסמכותם עולה על זו של האמוראים שבאו אחריהם. אחר-כך היו הגאונים, ה'ראשונים', ה'אחרונים' ו'אחרוני האחרונים' - וכל דור נחשב כעומד במדרגה נמוכה משל קודמו. על-פי הכלל הזה עולה, שהדור שלנו, דור של 'עקבתא דמשיחא', הוא הדור התחתון ביותר.

והנה מתברר, שדווקא הדור היתום הזה, הוא זה שאמור לקבל את פני משיח-צדקנו ולזכות לכל הגילויים הנשגבים של הגאולה. לא הנביאים זכו לזה, לא התנאים, לא האמוראים, לא הראשונים והאחרונים וכל דורות העבר הגדולים, אלא דווקא אנחנו, שמי כמונו יודע את מיעוט ערכנו. ונשאלת השאלה, כלשון הגמרא - "אכשור דרי?" (=וכי הוכשר הדור?).

על כתפי הגדולים

לשאלה זו ניתנו כמה תשובות:

ננס על-גבי ענק - משל למה הדבר דומה, לננס הרוכב על כתפיו של ענק. אמנם הוא ננס, אבל ישיבתו על-גבי הענק מעניקה לו יכולת לצפות למרחק רב אף יותר מאשר הענק עצמו. כך גם הדור שלנו: אמנם הוא דור נחות ועלוב, אבל מאחר שהוא בא לאחר הדורות הענקיים שקדמו לו, והוא נוחל את כל תורתם ועבודתם, הרי בכוחם הוא יכול להתרומם לדרגה גבוהה אף יותר מזו שלהם¹.

הטוב המצטבר - ככל שהדורות מתקדמים, מידת הטוב בעולם מצטברת וגדלה. שכן זהו ההבדל בין הטוב לרע - הרע איננו מציאות אמיתית, ולאחר שהחוטא קיבל את עונשו, לא נשארת מציאות הרע; הטוב, כנגד זאת, הוא נצחי והוא מצטבר מדור לדור. נמצא אפוא, שדווקא בדור שלנו יש ריבוי עצום של טוב, הטוב שהצטבר במשך כל הדורות².

נשארו המלאכות הפשוטות - לכל דור ניתן תפקיד מיוחד. על הדורות הראשונים הוטלו משימות כבדות ומורכבות, ולכן גם ניתנו להם כוחות גדולים. בכוחם זה הם הורידו קדושה עצומה לעולם ועשו את עיקר העבודה של בירור חשכת הגלות. אולם לאחר כל העבודה הגדולה הזאת, נשארו פכים קטנים, דברים פשוטים (כמו סילוק שברי הבניין לאחר שנגמרה בנייתו), ולשם כך אין צורך בענקי-רוח, ודי באנשים פשוטים כמונו. כאשר הדור הנחות שלנו יסיים את העבודה, יבוא המשיח - לא בזכותנו, אלא בזכות הדורות הגדולים שקדמונו³.

דור של מסירות-נפש

הסבר בכיוון אחר, רואה יתרון ומעלה דווקא בדור שלנו: דור זה, שבו נתקטנו המוחות ונתמעטו הלבבות; דור שחי בתקופה של חשיכה רוחנית, כאשר אין על מי להישען ומנגד יש מניעות רבות על שמירת התורה והמצוות, כולל המניעה הגדולה והקשה שעליה נאמר: "אל ייבוש מפני המלעיגים"; ועם כל זה שומרים בני-ישראל במסירות-נפש את התורה והמצוות - דור זה אכן ראוי לקבל את פני משיח-צדקנו⁴.

על הפסוק⁵ "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על-פני האדמה", מבואר בתורת החסידות⁶, שעיקר הענווה של משה רבנו הייתה כלפי הדור שלנו, הדור של 'עקבתא דמשיחא'. כאשר משה רבנו ראה בעיני-רוחו את הדור הזה, שיעבור צרות גשמיות ורוחניות כה קשות, ואף-על-פי-כן יעמוד במסירות-נפש נגד כל הרוחות הסוערות ונגד החושך הכפול והמכופל של שלהי הגלות, ויוסיף לשמור אמונים לתורה ולמצוותיה - חש משה רבנו רגש של ענווה והתבטלות מפני דור זה. באופן פרדוקסלי, יש אפוא בדור שלנו מעלה מיוחדת דווקא בגלל ירידת הדורות!

(מתוך הספר "ימות המשיח" בהוצאת "צעירי אגודת חב"ד - המרכז", מאת הרב מנחם ברוד)

______________

1)     שיחת אחרון של פסח תשמ"ב.

2)     ליקוטי-שיחות כרך א, עמ' 247.

3)     'אהל יצחק', וורקי, עמ' 72. הסברים נוספים נלקטו בחוברת 'הגיע זמן גאולתכם' בפרק 'אכשר דרא'.

4)     שיחת פורים תשמ"ז.

5)     בהעלותך יב,ג.

6)     תורת-חיים שמות, סד,ב. ספר המאמרים קונטרסים כרך א, עמ' 106 ואילך. ספר המאמרים תש"י, עמ' 237.