הגאון הרב מענדל וכטר, העומד בראש כמה 'כוללים' לחסידות, ומי שמאות מכל החוגים החרדיים והדתיים משתתפים מדי שבוע בשיעוריו רבי-המוניטין, נשאל: למה כדאי ללמוד חסידות?

"זה כמו לשאול למה כדאי לחיות!", משיב הרב וכטר ומצביע על האור המיוחד שבתורת החסידות, תוך שימוש במונחים מעולם הרפואה: "בבית-המרקחת יש תרופות למחלות שונות, אך לצד מעלותיה של כל תרופה ותרופה, יש לה גם שני חסרונות. ראשית, היא מתאימה אך ורק למחלה מסוימת, ואם מתעוררת מחלה נוספת יש צורך בתרופה אחרת. ושנית, לכל תרופה יש גם תופעות-לוואי שליליות.

"גם ב'בית-המרקחת' היהודי יש כל מיני תרופות. יש תרופה הנקראת קבלה. יש תרופה הנקראת חקירה. יש תרופה הנקראת מוסר. כל אחת ואחת מהן פונה לחלק מסויים בלבד בנפש האדם. קבלה פונה אל הנפש ומעוררת את האמונה. חקירה מדברת אל השכל  מוסר משפיע על הרגש והמעשה. ויש גם תופעות-לוואי. למשל, כשלומדים מוסר, אנו בעצם מתעסקים בצד השלילי של העולם ובתאוותיו. יש קנאה, יש תאווה, וצריך להילחם בהן".

תרופת פלא

הוא מציין 'תופעות-לוואי' גם בקבלה. "למשל, עלולים להיכשל ב'הגשמה' של מושגים רוחניים. הלומד עלול לתפוס את הדברים 'צמצום כפשוטו'. תופעת-הלוואי השלילית של שיטת החקירה היא שהכול מושתת על השכל, והדבר בא על-חשבון הרגש והאמונה".

לעומת זאת, "תורת החסידות היא תרופת-פלא, שמצד אחד יש בה הכול –  קבלה, חקירה, מוסר – והיא פונה הן לנשמה ולאמונה, הן לשכל, הן לרגש ולמעשה. כל אדם יכול למצוא בה את מקומו. וכל זה ללא 'תופעות-לוואי' שליליות. בתורת החסידות מאירה הנקודה המרכזית של 'אין עוד מלבדו', וממילא העולם כמציאות עצמאית כלל אינו קיים. זו מהפכה עצומה בעולם הרפואה הרוחנית!".