חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:41 זריחה: 6:10 ו' בכסליו התשע"ט, 14/11/18
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הבחירות בישראל

הרבי עשה הפרדה ברורה בין מעורבות פוליטית ישירה או עקיפה ובין השתתפות בבחירות וחיזוק הכוחות החיוביים * "לפעמים על-ידי קולות בוחרים מתי-מספר, אפשר להשפיע שלא תתקבל איזה גזירה .. ומי הוא זה .. היכול לומר אני את נפשי הצלתי"! * כמעט לקראת כל מערכת בחירות יצאה הוראה מפורשת מאת הרבי, המורה לאיזה כיוון להצביע.

מאת: הרב מרדכי-מנשה לאופר

מתוך שבועון "התקשרות" גליון צ"ה (95), מדור "ניצוצי רבי"

 

ליובאוויטש איננה מפלגתית

כלל יסודי במהותה ואופיה של חב"ד הוא - העדר כל זיקה מפלגתית. חב"ד אינה קשורה עם שום מפלגה, אינה מזוהה עם מפלגה כלשהי והיא פונה אל כל יהודי, בלי שום הבדל לאיזו מפלגה הוא שייך. וכך כתב הרבי אל אחד מנכבדי עסקני היהדות החרדית, בט"ו בטבת תשי"ד:

כידוע נזהרת ליובאוויטש ביותר מכל זיקה מפלגתית, באה"ק ת"ו כמו בשאר ארצות, ובהוראת כ"ק מו"ח ואביו - אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מאז. ומובן אשר גם אני חיזקתי הוראה זו, אף שאין הדבר צריך חיזוק, כי הוא מיסודות שיטת ליובאוויטש בעבודת הכלל.

הוראה זו חזרה ונשנתה במשך השנים לגבי פרטים ותחומים שונים. כך כתב המזכיר הרב חמ"א חודוקוב ז"ל להרב ישראל לייבוב ז"ל, יו"ר צעירי-אגודת-חב"ד באה"ק, בז' באייר תשכ"ה:

ידוע הדבר אשר מתאים לשיטת ליובאוויטש, אשר היא בלתי מפלגתית, ויותר נכון, על-מפלגתית, אין מקום לפעולות ארגוני נוער של המפלגות בבתי-הספר של הרשת [=אהלי-יוסף-יצחק] וכדומה.

ובו' במר-חשוון תשי"ד הודיע הרבי נחרצות:

על חב"ד ללכת בהדרך שסללו לנו נשיאינו הק' שהוא - על מפלגתי. ובטח כמו שעד עתה לא נזדקקו לצינורות מפלגתיים, הרי גם מכאן ולהבא תמצא הדרך להמשיך באופן כזה.

במרוצת השנים ביקשו מספר מפלגות להטות את חב"ד בדרכים ישירות ועקיפות לצידן. הרבי כותב בקשר לזה באיגרת (ט"ו בטבת תשי"ד):

נצטערתי לקבל ידיעה מעסקנינו באה"ק ת"ו, אשר בפנותם למנהלי .. הנה ניסו הנ"ל לנצל המצב לכפי' [=לכפיה] לנטות מקו זה [=של על-מפלגתיות].

חב"ד שילמה מחיר כבד על עמדתה זו, שמנעה ממנה עזרה מצד גופים ואישים פוליטיים. הרבי כותב על כך (באיגרת מכ"ו בטבת תשט"ו), ומתאר בכאב את הניסיון של מפלגות דתיות להתנות סיוע ועזרה לחב"ד לצרכים פוליטיים, לעומת אישים ממפלגה לא-דתית שהסכימו לעזור מבלי לצפות לתמורה במישור המפלגתי:

כשבאו חסידי חב"ד לפני איזה שנים לאה"ק ת"ו - שבורים ורצוצים בגוף, ובחוסר כל בהנוגע ל"בצע כסף", בהנוגע להסתדרות והסתגלות לחיים נורמלים וכו' - אבל כולם, אף אלו שנולדו במשטר הסוביטים, מגודלי זקן מדקדקים על דקדוק קל של ד"ס [=דברי סופרים] וכו' וכו' ובקשו עצה וסיוע ממפלגה החרדית באה"ק ת"ו - הנה ב"כ [=באי כוח] המפלגה התנו תנאי קודם למעשה שכאו"א [=שכל אחד ואחד] מהבאים יקח כרטיס חבר של מפלגה זו (וזה הי' [=היה] - עוד קודם זמן הבחירות להכנסת). ואמרו בפירוש שבאם לאו לא יסייעו בידם. ועמדו בדיבורם, כמובן. וכשפנו לאלו .. הנה הם דווקא עזרו ככל אפשריותם ויכולתם ומבלי כל תנאים וגם בעניינים שהם נגד תכנית המפלגה שלהם ונגד מצפונם המפלגתי (והלוואי שפוליטיקאים מסוימים ממפלגות הדתיות - יגיעו גם כן למידה זו).

"אינני מתערב בפוליטיקה"

עמדה זו לא מנעה מהרבי להביע את דעתו הברורה והנחרצת בשאלות שהיו נתונות בוויכוחים עזים בין המפלגות השונות, ומהתייחסותו לעניין זה ניתן להבין בבירור, שהרבי לא ראה בכך שום קשר לפוליטיקה או למפלגתיות.

דוגמה הזכורה לרבים הייתה ביום ראשון, ו' בניסן ה'תש"נ. בתשובה לשאלת כתב 'קול- ישראל' בוושינגטון, מר עודד בן-עמי, אמר הרבי: "אינני מתערב בפוליטיקה!", אף שמיד הביע את דעתו הברורה בדבר האופי הרצוי של הממשלה, כדי שתוכל לעמוד מול תביעות הערבים.

בלשון אחרת ובצורה מפורטת יותר כתב הרבי בחביבות יתרה להרה"ח ר' יצחק-מענדל שי' ליס, מחשובי עסקני חב"ד בכפר-חב"ד בשנת תשט"ז:

כבר הגדתי ברור שאין לי זמן להשתתף בפוליטיקה מאיזה מין שתהיה (ולא עוד אלא שלפי דעתי גם לאנ"ש אין זמן על זה. כי נמצאים אנו בדרא דעקבתא דמשיחא, וכל רגע יקר).

גם לפעילים מקומיים ושלוחים במקומות שונים חזר והדגיש על ההכרח להימנע מהתערבות אפילו בפוליטיקה מקומית. לדוגמה ('צדי"ק למלך' חוברת ו' עמוד 91):

בוודאי למותר לעוררו שלא להסתבך בפוליטיקה מקומית.

אולם כל הנ"ל הוא באשר למעורבות אישית בפוליטיקה. אך אין לכך כל קשר עם ההשתתפות הפרטית בבחירות הנערכות באופן של הצבעה, דבר שאותו ראה הרבי כ"זכות וחוב קדוש".

ברור שהרבי לא ראה בכך צעד פוליטי, אלא השתדלות הכרחית בדרך הטבע לחזק את הכוחות הנאמנים להוראות התורה ודרכה.

לעסוק בהפצת יהדות

פעמים רבות הופנו אל הרבי הצעות ובקשות "אודות יסוד מפלגה בלתי מפלגתית בארץ הקודש ת"ו" (ראה 'אגרות קודש' כרך ח"י עמוד תמ).

הנה תשובה אחת של הרבי בנידון אל "מר שמאי דיאמנט" מתל-אביב, שפנה אל הרבי בעניין זה בשנת תשל"ז ('היכל מנחם' כרך א' עמודים קפב-קפג):

לכתבו אודות ארגון רשימה בלתי מפלגתית לכנסת וכיוצא בזה, מטעמים מובנים מעולם לא עסקה-יסדה תנועת חב"ד בעניינים פוליטיים או מפלגתיים ולא יתכן שיהיה בזה שינוי עכשיו.

לעורך כתב-העת "התבונה", הרב ישראל-זיסל דבורץ מירושלים, כתב הרבי בעניין זה (כרך ח"י שם):

אין פוטר כלל את כל אחד ואחד שהיכולת בידו לעשות הכל בעניינים על מפלגתיים (ולא כביטויו בלתי מפלגתיים), כוונתי - ענייני הפצת היהדות המסורתית.

חובת ההשתתפות בבחירות

הרבי חזר כל השנים על דעתו הברורה והעקבית בדבר חובת ההשתתפות בבחירות וההצבעה לרשימות היותר נאמנות לדרך התורה. הנה דוגמה אחת מני רבות ('אגרות קודש' כרך יא עמודים קסז-ח):

אנו אין לנו אלא דברי נשיאינו, היינו כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר גם עתה עומד במרום ומשמש וגם כאן, ולהבחירות לכנסת הראשונה ציווה והשתדל שישתתפו בהם, שמזה מובן שלא רק שמותר הדבר אלא שמחוייבים בזה.

דברים אלה מופנים לאנ"ש, וכך צריכים לנהוג גם כל שאר האזרחים המחזיקים ברשותם תעודות זהות, המשלמים מיסים ואגרות המים וכו' (שם) וכן המשתמשים בבולי הדואר (שם עמ' רנג).

הרבי ציין עד כמה חשובה הצבעתו של כל אחד ואחת (שם):

וכבר ידוע פסק תורתינו הקדושה, לעולם יראה עצמו שקול וכו' וכל העולם שקול, ובעניין הבחירות, הרי לפעמים על-ידי קולות בוחרים מתי-מספר יכולה להשפיע במשך הזמן שלא תתקבל איזה גזירה או גם לבטל מהגזירות הקיימות כבר, ומי הוא זה בימינו אלה היכול לומר אני את נפשי הצלתי.

הרבי מוסיף (שם עמוד קסח) וקובע, כי האחריות הרובצת על כתפיו של איש שהוא בעל השפעה  ("וממנו רואים וכן עושים עוד אחרים") גדולה במיוחד, ובמקרים של חקיקת חוקים בלתי רצויים "הרי תקלת הרבים, חס ושלום, תלויה גם בו".

הרבי מסיים בהבהרה כי הערבות ההדדית שנתחדשה במתן-תורה איננה מותירה מקום כלל להנהגה מסוג של "אני את נפשי הצלתי".

כידוע, בשנים הראשונות להקמת המדינה התנהל ביהדות החרדית ויכוח סוער בדבר ההשתתפות בבחירות. במכתביו, שבחלקם נכתבו בלשון פולמוסית, כמתווכחת עם הטוענים אחרת, מסביר הרבי שדווקא אי ההשתתפות בבחירות גורמת - בסגנון השוללים - לחילול שם שמים (שם עמוד שנז):

מוסיפים עוד כמה נציגים (דעפוטאטען) מה'כופרים', והם מכריזים על זה בחוץ לארץ וגם בארץ הקודש ת"ו שזהו ראיה מוכחת על רוב דיעות באה"ק ת"ו ואין לך חילול השם גדול מזה. ואם [=כדברי ה'קנאים' בטענתם כנגד ההשתתפות בבחירות] זהו מג' עבירות הנ"ל - הרי אין תירוץ שיוכלו לקחת [='מסים'] בעל-כרחם. הרבי מסכם, שזו קנאות שלא במקומה:

במה שנוגע לעשיריות אלפים או גם מאות אלפי של בני-ישראל שיוכלו לקיים בנקל יותר מצוות אלקינו בחיי יום יומים - הרי דווקא בזה משתמשים בקנאות שאינה במקומה כלל.

את התנגדותו הנחרצת להימנעות בבחירות חותם הרבי בהבהרת שתי נקודות נוספות (שם ובעמוד שנח): א. הסבורים שאי השתתפותם בבחירות תהווה "מחאה מבחוץ" - הרי "אינו מובן כלל מהו הסתירה שבין שני הדברים, כיוון שיש למחות מבחוץ ויש למחות בפנים". ב. היפרדות והיתנתקות מסוגים מסויימים של יהודים - מופרכת מעיקרה על-פי המבואר בתורה בכלל ובפנימיותה, במיוחד במצוות אהבת- ישראל.

"מיעוט קול אחד... מגביר רשימות המנגדים"

מעשה שאירע בפלוני (כפי הנראה אישיות תורנית ידועה) שנמנע מלהשתתף בבחירות ולאחר מעשה פנה אל הרבי וביקש מחילה. הרבי השיב לו (שם עמ' שפה) כך:

במה שכותב שאני אמחול על מה שלא השתתף בבחירות. הנה פשיטא שאין זה עניין פרטי שלי על-אחת-כמה-וכמה קפידא שלי, אלא כמו שכתבתי וגם פרסמתי דעתי ברבים שברור הדבר שכל מי שיש לו הרשות להשתתף בבחירות (היינו שלקח תעודת זהות ומשלם מסים בהמדינה, ועוזר בשאר העניינים שלה, כי ירא הוא שמא יאסרו אותו או שלא תהיה [=לו] הנוחיות שלא הורגל וכמו שירות המים ולא ממימי הבאר וכיוצא בזה), הרי מחוייב הוא על-אחת-כמה-וכמה להשתתף בבחירות שאין בזה כל סיוע לאיזה משרד שהוא ומיעוט קול אחד ברשימה היותר חרדית, מגביר החשיבות הערכית של רשימות המנגדים על ה' ותורתו.

"ה'מפתח' נמצא אצלנו"

בד בבד עם הקביעה לפיה ההצבעה בבחירות חובה היא ואין בה משום מעשה פוליטי, הדגיש הרבי את העובדה שאין לראות בבחירות מעשה גורלי שהכול תלוי בו ואך ורק בו. כך למשל, סיפר הרבי בהתוועדות שבת קודש פרשת פינחס מברכים החודש תשי"א ('תורת מנחם' תשי"א כרך ב' עמוד 241):

ביקרו אצלי השבוע שני יהודים והעלו הצעה: כיון שהולך ומתקרב מועד הבחירות בארץ-ישראל, יש להכריז על אמירת תהילים כדי שיהיו הבחירות באופן טוב ("עס זאל זיין גוט").

הרבי הגיב על ההצעה:

אמירת תהילים הוא בוודאי דבר טוב בכל עת, ובפרט בעניין כזה (הבחירות בארץ-ישראל), אבל אין מה להתיירא ("ניטא וואס צו שרעקן זיך") מפני הבחירות. צריכים לידע ולזכור מאמר חז"ל "צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות", וממילא, כשתהיה העבודה בה"פיזרן לבין האומות" כדבעי, יהיו כל העניינים כדבעי, באופן ש"צדקה עשה הקב"ה בישראל".

ועוד הוסיף:

צריכים לידע ולזכור שה"מפתח" נמצא אצלנו .. וממילא, אין מה להתפעל מכל העניינים, ואין הדבר תלוי אלא בנו!

גם כשהבהיר למישהו שחובה להשתתף בבחירות הדגיש (איגרות-קודש כרך יא עמודים רנג- רנד): "ובכל אופן יסיח דעתו מעניינים של פוליטיקה".

הבחירות לכנסת הראשונה

חובת ההשתתפות בבחירות, שהרבי ביססה על הוראת חותנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, מופיעה לראשונה  באיגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ (כרך יו"ד עמוד לב) בקשר עם הבחירות שהתקיימו בחורף תש"ט:

במענה על כתבו מי"ז לחודש מרחשוון, ששואל על אודות ההשתתפות בעניין הבחירות להממשלה בארץ-ישראל, בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוותר על זכותו זה.

ובהמשך איגרתו הק' של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ:

ועם מי להשתתף - צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר .. אבל לא עם אלה אשר כל עניינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה.

ומסיים בעיקר:

והשם יתברך ירום קרן אחינו בני-ישראל ד' עליהם יחיו בארץ הקודש ת"ו ובכל מדינות הגולה ונזכה לביאת הגואל צדק משיח צדקנו אשר יקבצנו מכל ארצות פזורנו לארץ הקודש ת"ו.

הרבי מביע את דעתו

הכנסת הראשונה שנבחרה בתש"ט כיהנה תקופה של שלושים חודשים, עד י"ח במנחם-אב תשי"א. הבחירות לכנסת נערכו אפוא לאחר קבלת הנשיאות של הרבי באופן רישמי.

אך דעתו של הרבי נודעה כבר בחודש כסלו, בנושא הבחירות לרשויות המקומיות, שאז שוגר מברק (בסגנון המזכירות: "מאת כ"ק אדמו"ר הרמ"ש שליט"א" - איגרות- קודש כרך ד' עמוד נח) ובו נאמר:

במענה לשאלת רבים נא לפרסם דעתי הצעתי ובקשתי להשתתף בהמון בבחירות לעיריות ולהצביע בעד רשימות חרדיות באופן שיובטח מספר הכי גדול של חרדים בעיריות. בתודה ובברכה.

"בעד הרשימה היותר חרדית"

בכ"ד בסיוון תשי"א הורה הרבי (אגרות-קודש כרך ד' עמוד שמה. וראה גם שם עמודים שפ, שצב, שצה):

על של עתה באתי להדגיש .. על החוב והזכות קדוש, אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, להצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד.

והנני מוסר בזה רשות ויפוי-כוח לפרסם את דעתי בכל התוקף ובכל החוזק, אשר על כל אחד ואחת מיראי ה' וחושבי שמו לעשות ככל יכלתו להרבות מספר המצביעים בעד הרשימות החרדיות ביותר.

לקראת הבחירות לכנסת השלישית שיגר הרבי מברק (שם עמוד רעט) ובו חזר על דעתו בבהירות:

במענה לשאלת רבים, אבקשם לפרסם דעתי ברורה אשר כל אחד ואחת מהחרדים מחוייב להשתתף בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות .. והמניעה בזה מגדילה בדרך ממילא כח רשימות המנגדים על השם תורתו ומצוותיה.

ולעצם הבחירה קובע הרבי:

ולהצביע בעד הרשימה היותר חרדית, ולהשפיע גם על זולתו בזה.

מערכה למען חזית דתית

במשך כל השנים אנו רואים את מאמציו הגדולים של הרבי למען הקמתה של חזית דתית מאוחדת  (ראה למשל אגרות-קודש כרך ח"י עמ' רצ-רצא, תמד). לקראת מערכת הבחירות הרביעית התאחדו התנועות אגודות-ישראל ופועלי אגודת-ישראל. הידיעה שימחה את הרבי. כך הוא כתב (איגרות-קודש כרך יח עמוד תקנד): זה עתה נתקבל המכתב (והמברק) על דבר החזית עם אגודת-ישראל. ותשואת חן על שילוחו. ויהי רצון שתהיה להצלחת ולהרמת קרן ישראל סבא".

בנושא פעילותו של הרבי למען חזית דתית מאוחדת - ראה מאמר נפרד

הכנסת השביעית - תש"ל  

הבחירות לכנסת השביעית חוזר הרבי על דעתו בבחירות הקודמות, להעדיף את המפלגות לקראת הדתיות שתומכות בהקמת חזית דתית.

איה השפעת "ששת הימים"?!

"כאשר נודעו לי התוצאות של הבחירות לכנסת השביעית", אמר הרבי לעיתונאי שמואל אבידור  ('פנים אל פנים' גיליון 563 עמ' 16-15), "ערכתי השוואה בין התוצאות הללו לבין מה שהיה בבחירות לכנסת השישית. חיפשתי את השפעת 'ששת הימים' בתוך תוצאות הבחירות, אך הזדעזעתי כאשר לא מצאתי שום שינוי יסודי.

"הייתי מזועזע ממש", אומר הרבי, "ושאלתי עצמי כלום לא קרה משהו בין הבחירות הקודמות לבחירות הללו, והיכן משתקף מאורע זה בהצבעה של אזרחי ישראל? שום השתנות. הכול נשאר כתמול שלשום". כאן ניסיתי [=העיתונאי ש.א.] להעיר: אולי נובע הדבר מכך שאין אזרחי ישראל מחשיבים ביותר את הכנסת ולכן היו אדישים לגבי הבחירות? הרבי משסע את דברי: "לא, לו היו אזרחי ישראל אדישים לגבי הכנסת, הרי לא היו הולכים כשמונים ושישה אחוזים אל הקלפי. אם הלכו לבחור, סימן שלא היתה אדישות. אין זלזול כלפי הכנסת, מה שיש כאן, זהו רק אות לכך כי אכן פג הרושם של 'ששת הימים' ולא יצר בתוך האנשים את אותה מהפכה שהמאורע הזה צריך היה ליצור".

"אין להצביע בעד הרושמים גויים כיהודים"

לקראת הבחירות בשנת תשל"ד פורסמה הודעה מאת הרבי, הקוראת להצביע "בעד החרדים לדבר ה' זו הלכה", ולא לתמוך באלה "שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם".

הרה"ג רבי ישראל מאיר לאו שליט"א, כיום הרב הראשי לארץ-ישראל, סיפר על 'יחידות' בשנת תשל"ד (ראה 'בית חיינו' גיליון 114 כסלו תשנ"ב עמ' 43-42), שבה תמה הרבי תמיהה רבתי על העובדה שהשלטון בארץ-ישראל נתון שנים אחר שנים בידי קבוצה מסויימת, ללא שינוי, וקרא לעורר את העם לחשוב בכיוון זה. היחידות התקיימה בחורף תשל"ד לאחר הבחירות שהתקיימו בישראל אחרי מלחמת יום- הכיפורים. הרב לאו ניסה להסביר כי אחר הקרבנות הרבים ה' יקום דמם שנפלו במלחמת יום-הכיפורים לא מצאו עדיין התושבים עוז להחליף את ראש הממשלה בהיותם סבורים כי אין טובה ממנה.

הרבי לא קיבל: זה היה מתרץ אולי את ה'בחירות' האחרונות אך מדוע ב'בחירות' הקודמות לא חוללו שינוי?!

"יגיש מועמדותו בהצלחה"

בחורף תשל"ז מבקר מר מנחם בגין אצל הרבי. הוא מספר לרבי כי בכוונתו לפרוש. הרבי דורש ממנו להציג מועמדות גם בבחירות הבאות. מר בגין שומע לעצת הרבי ובסופו של דבר הוא זוכה בראשות הממשלה.

לגבי אופן ההצבעה שיגר מברק הרבי ביום כ"ד באייר תשל"ז ובו נאמר:

לאגודת חסידי חב"ד בארצנו הקדושה, ת"ו

שלום וברכה

במענה לשאלת רבים איך להתנהג בקשר לבחירות ביום ג' הבעל"ט. דעתי כי יש להצביע בעד הרשימה הכי חרדית.

בטח יפרסמו זה באופן המתאים.

בברכה מנחם שניאורסון

"בעד החרדים לדבר השם"

לקראת הבחירות בשנת תשמ"א חזר הרבי שוב לקשר את אופן ההצבעה עם נושא 'מיהו יהודי'. וזה לשונו במברק ממוצאי שבת-קודש מברכים תמוז תשמ"א:

במענה לשאלתכם בקשר לבחירות לכנסת, יש להצביע בעד היותר חרדים לדבר ה'. מתאים לפסק-דין ברור בתורתנו.

כל שיצביע בעד אלה שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם, התקלה האיומה והקולר בכל הנרשמים תלוי בצווארו.

להצביע בעד החרדים לדבר השם.

בברכה מנחם שניאורסון

בחירות תשמ"ט

לקראת הבחירות בשנת תשד"מ לא יצאה הוראה מיוחדת מאת הרבי. ההפתעה הגדולה היתה לקראת הבחירות בשנת תשמ"ט, שבה חרג הרבי ממנהגו והורה "באופן יוצא מן הכלל" לתמוך ולפעול למען רשימת אגודת-ישראל (שהתאחדה אז עם פועלי אגודת- ישראל, ומולה התמודדה רשימה נפרדת של המנגדים).

בערב שבת-קודש חול-המועד סוכות נמסרה הודעה ממזכירות הרבי לאגודת חסידי חב"ד באה"ק, על-ידי הרב אפרים שי' וולף, כדלהלן:

כ"ק אדמו"ר שליט"א בקשני למסור לכב' שיכול לפרסם שישנה הוראה באופן יוצא מן הכלל בפעם זה מכ"ק אדמו"ר שליט"א לעשות תעמולה גדולה לטובת אגודת-ישראל ושרבני חב"ד ועסקני חב"ד וכו' וכו' זאל זיך אריין לייגן אין דעם אז וואס מער מענטשין [=ישקיעו עצמם בזה, שככל שיותר אנשים] יצביעו בעד ג'.

בעקבות הוראה זו נכנסה חב"ד לפעילות אדירה, שהתנהלה על-ידי מטה מיוחד שהוקם בצעירי- אגודת-חב"ד, ושהפעיל אלפי פעילים ברחבי כל הארץ. כזכור, פעילות זו הגדילה ביותר את כוחה של אגודת-ישראל בכנסת, והיה בה משום ניצחון גדול של "יד החסידים".

בכ"ב במרחשוון תשמ"ט, יום לאחר הבחירות, שיגר יו"ר צעירי-אגודת-חב"ד, הרב יוסף- יצחק אהרונוב, דו"ח מסכם אל הרבי, ובסיומו נכתב: "אנו מקווים כי את מערכת הבחירות ניהלנו בצורה טובה. הרבי הדגיש את המילים "בצורה טובה" והוסיף בכתב-ידו הק': "הכי". כלומר: "בצורה הכי טובה". על הדו"ח עצמו הואיל לענות: "קראתי ות"ח" [=ותשואות-חן].

אולם כפי שציין הרבי מיד עם מתן ההוראה על הפעילות למען רשימת אגודת-ישראל, מדובר בהוראה שהיא "באופן יוצא מן הכלל בפעם הזאת", והרבי הבהיר שהמעורבות נסתיימה עם הטלת הפתק לקלפי.

מיד אחרי הבחירות קיבל הרב אהרונוב הוראה מאת הרבי להודיע לכל בתי-חב"ד כי מכאן ולהבא עליהם לחזור לעמדה המסורתית הבלתי-מפלגתית של חב"ד ולפעולות הפצת התורה והחסידות, ולא לעסוק עוד בענייני מפלגות. הוראה זו עמדה במבחן כבר בבחירות לרשויות המקומיות באותה שנה.

להתאחד סביב המוסכם

לאחר הבחירות הקדיש הרבי לנושא שיחה מיוחדת בשבת פרשת חיי-שרה ('התוועדויות תשמ"ט' כרך א' עמ' 358-355):

מערכת הבחירות בארץ-ישראל התנהלה באופן של היפך האחדות לגמרי, כולל גם אצל יהודים שומרי תורה ומצוותיה בהידור, שביניהם גופא נוצר מצב של מחלוקת, ועד למעמד ומצב ש"נלחמו איש באחיו", ויתירה מזה - "חרב איש באחיו", רחמנא ליצלן...

ואין להאריך בביאור שלילת עניין המחלוקת, להיותו דבר המובן ופשוט לכל, ומה גם שאין הכוונה לאמירת מוסר בעלמא, כי אם, למצוא עצה איך לתקן מצב זה, לבטל המחלוקת ולהביא למצב של אחדות, כדלקמן.

הרבי קרא למצוא נושא מסויים שמוסכם על כל הצדדים, ולקרוא לכל הצדדים -  

להתאסף יחדיו כדי לדון ולהתדבר בנושא זה שמוסכם על כולם (איך להביאו לידי פועל וכיוצא בזה), ואז יראו ויווכחו כל הצדדים שקיימת אפשרות של התדברות בצורה אנושית ומכובדת (ללא צעקות, דפיקות על השולחן עד למריבות כו'), שיכולים להתיישב לשולחן אחד ולשתות תה...

פגישה כזו בוודאי תתרום לקירוב הלבבות בין כל הצדדים, שכל צד יוכל לשמוע ולהקשיב לדבריו של היושב בצידו השני של השולחן, ואולי אפילו לראות ולהכיר במעלתו!

ולאחרי זה - יוכלו לדון ולהתדבר גם בנושאים שיש בהם חילוקי דעות, נושאים השנויים במחלוקת, לנסות לגשר ביניהם, ולמצוא דרך שתהא מקובלת על כל הצדדים.

ובזה גופא - מן הקל אל הכבד, כלומר, לדון תחילה (לאחרי ההתדברות בנושא המוסכם על כולם) בנושאים שאינם מחולקים כל כך, ולעבור אחר כך לנושאים מסובכים יותר וכו'.  

עד שיבוא משיח צדקנו...

בחודש ניסן תש"נ נוצרו נסיבות יוצאת-דופן, שבהן דעתו של הרבי קבעה בפועל אם תקום ממשלת ימין או שמאל. כתוצאה מכך פרסם הרבי את דעתו הברורה בנושא והביא בפועל למניעת הקמתה של ממשלת שמאל ולהקמת ממשלת ימין.

הרבי הדגיש כי אין הוא מתערב בפוליטיקה, אך הודיע ברורות כי צריכה לקום ממשלה חזקה, שלא תוותר לתביעות הערבים, בראשות מר שמיר. הדברים נאמרו בהזדמנות שבה הגיע אל הרבי כתב קול-ישראל, מר עודד בן-עמי. וכך התנהלה השיחה:

הכתב: מה דעתו של הרבי בעניין זה שאין ממשלה כעת בישראל.

הרבי: הצד הטוב בזה הוא שבמשך הזמן שאין ממשלה רשמית, העניינים תלויים במר שמיר, ואני מקווה שהוא יעמוד בתוקף שתהיה שלימות העם, ושלימות השטחים, ושלימות כל הארץ ביחד עם שלימות התורה, כיון שזה תלוי זה בזה.

הכתב: אז רצוי שמר שמיר יהיה ראש הממשלה?

הרבי: אינני מתערב בפוליטיקה. ועוד והוא העיקר שאני מקווה שתיכף ומיד יהיה ראש הממשלה שם משיח צדקנו. אבל במשך הרגעים עד שיבוא משיח, אזי צריך שתהיה השיטה כפי שהיתה השיטה שלו, שאי אפשר לוותר על אף שעל מכל השטחים, ולעשות את זה בדרכי שלום.

כי דווקא על-ידי זה יהיה שלום במדינה, ובסביבות המדינה, מה שאין כן כשיתחילו לוותר - אין לדבר סוף, וכמה שיתנו להם זה יגביר את התיאבון של שונאי-ישראל שיתנו להם עוד ועוד, וזה יביא דווקא לתוצאות של היפך מנוחת הנפש והיפך השלום.

בהמשך לזה היו פעילויות שונות של הרבי, וידועה גם שליחותו של הרה"ח הרב יוסף-יצחק גוטניק במאמצים להקמת ממשלה כרצונו הק' של הרבי.

"כמה שינויים בארץ הקודש"

מעניינת מאוד תשובה של הרבי לח"כ גאולה כהן, אז ב'התחיה', מיום י"ג אדר- ראשון ה'תשנ"ב, שבה מנבא הרבי שינויים גדולים במצב בארץ (נדפס בתשורה משמחת נישואין של משפ' הרצוג, מלבורן, עמ' יד):

כמובן קראתי בעיון כל הנ"ל.

ולכאורה על-פי המצב עתה בארץ-הקודש צפויות כמה שינויים בארץ-הקודש, ועל-פי [=מה] שהי' [=שהיה] עד עתה - צפויות גם הפתעות, ובהיותה על אתר בוודאי מרגישה זאת.

מה שלא נשתנה במשך יותר מארבעים שנה - שארץ-הקודש דורשת (כל הזמן הזה) - שלימות הארץ, שלימות התורה - ביחד עם הבטחת התורה בזה - יגעת ומצאת, כל אחד ואחת מאתנו.  

למי מתאים הכובע

נאה לסיים רשימה זו באמרה של הרבי, הממחישה יפה עד כמה היתה עמדתו של הרבי בנושא הבחירות עקרונית ולא אישית. סח הגה"ח הרב שמואל-אלעזר שי' הלפרין ('ספר הצאצאים' עמ' 382):

כשהד"ר יוסף בורג, מנהיג המפד"ל דאז, היה פעם ב'יחידות' אצל הרבי, הועלה נושא הבחירות ועמדתו כלפיהן. תמה הד"ר בורג על מכתבו של הרבי לאנ"ש, בו קורא להצביע למען הרשימה החרדית ביותר, קריאה שהתפרשה אז על-ידי החסידים כמכוונת כלפי אגודת-ישראל או פועלי אגודת-ישראל.

נענה הרבי: ישתדל שעד הבחירות הבאות יוכלו החסידים לפרשה על מפלגתו... 


   

 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)