הלכה למעשה:

לימוד בח' באב:

• אמירת שיעור חת"ת (חומש, תהלים, תניא) היומי בח' באב: לכתחילה – לפני חצות היום⁸. בדיעבד – עד השקיעה⁹.
• לימוד שיעור הרמב"ם בח' באב: רק לפני חצות היום¹⁰ (השלמה - רק במוצאי תשעה באב).
• לימוד ענייני בית הבחירה בח' באב: לכתחילה – לפני חצות היום. בדיעבד – עד השקיעה¹¹.

לימוד בט' באב:

• אמירת שיעור התהילים לתשעה באב: לאחר השלמת תפילת השחרית הנערכת בסמוך (ולפני) לתפילת מנחה¹² (השלמה - רק אחר חצות הלילה, כרגיל).
• אמירת חומש ותניא דחת"ת בתשעה באב: לאחר השלמת תפילת השחרית הנערכת בסמוך (ולפני) לתפילת מנחה ¹³ (השלמה – מצאת הכוכבים, כרגיל).
• לימוד הרמב"ם בתשעה באב: רק במוצאי היום³.
• לימוד עניני 'בית הבחירה' בתשעה באב: אחרי חצות היום, (השלמה – מצאת הכוכבים)¹⁴.

מקורות:
1) שו"ע או"ח ר"ס תקנ"ד.

2) ראה שו"ע שם ס"ב. וראה שדי-חמד, אסיפת-דינים, מערכת בין-המצרים ס"ב סי"ב, על-דרך ובדוגמת קדימת הלימוד בעניינים שהזמן גרמא, הלכות החג בחג וכיו"ב, בכל השנה. ראה טושו"ע ודאדה"ז או"ח ר"ס תכט, ובט"ז שם - ספר-השיחות תש"נ ח"ב עמ' 574 (וכ"כ בילקוט-יוסף ח"ה עמ' 580, ובנטעי-גבריאל מהדו"ב ח"ב פרק עה הערה יז. וע"ש בשו"ת שבסוף הספר סי' יז). וראה לקוטי-שיחות חלק ט' עמ' 250, שבשנת תש"ל המליץ כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, כשהורה באותה שנה על עריכת משמרות ללימוד במשך כל היממה דתשעה באב, שהמתאים ביותר בלימוד עניינא דיומא הוא רשימות כ"ק אדמו"ר ה'צמח-צדק' על מגילת איכה.

בספר-השיחות תשמ"ח ח"ב עמ' 547 הערה 63 מובא "שביום י"ז בתמוז ותשעה באב יש לומדים (אף שמעטים הם ביותר - ולא נתפרסם כלל וכלל) בתורה (בנביאים) פרשת היום ע"ד 'צום הרביעי' ו'צום החמישי' (על-דרך שבכל יום אומרים שירו של יום וכיוצא-בזה)". פרשת היום: מלכים-ב כה,א-כא. ירמיהו לט,ב-י. נב,יב-כז. דברי הימים-ב לו,יז-כ.

3) ספר-המנהגים.

4) התוועדויות תש"נ ח"א עמ' 55.

5) אולי הכוונה למשניות ממסכת זו העוסקות בענייני התעניות, מפ"א מ"ד עד ספ"ג.

6) אג"ק חלק יא עמ' שו. ומציין שם ללוח היום-יום ביום זה, והכוונה לומר שלימודי יארצייט דינם כמו שיעורי חת"ת.

וצע"ק שבשנת תשמ"ח סיים הרבי במנחה דת"ב את המשניות דמו"ק.

7) בספר-המנהגים עמ' 77 מובא בשם הרה"צ הרה"ח ר' הלל מפאריטש ז"ל, שאבל ר"ל בימי השבעה לומד פנימיות התורה. והרי אבל חמור בעניין זה מתשעה באב, כמבואר בטור יו"ד סו"ס שפד. וראה 'רשימות' חוברת ד עמ' 6, שכ"ק אדמו"ר מהורש"ב למד פעם דא"ח בתשעה באב, "וכנראה למיגרס בעלמא" [וצע"ק מדלהלן הערה 39]. וראה גם ספר-המנהגים עמ' 46 והערה 11. וע"ע 'לשמע אזן' ס"ע רטו. ומ"מ רצוי ללמוד מעניינא דיומא, ראה המובא לעיל הערה 2.